Blog

הקדמה

"בעולם הזה לא קיים דבר וודאי מלבד מוות ומיסים" – בנג'מין פרנקלין.

בזמן שעל הנושא של מיסים עוד ניתן להתווכח, מחזור החיים של בני האדם בהחלט נגמר תמיד באותה הצורה. על פי החוק הישראלי (ובפרט חוק הירושה תשכ"ה-1965) ישנן שתי אפשרויות לחלוקת רכוש כשאדם הולך לעולמו – ירושה על פי דין וירושה על פי צוואה. כל אחד מהנושאים האלו הוא מורכב כשלעצמו ומובן היטב בעיקר לעורכי דין העוסקים בתחום. למען הפשטות יוסבר, צוואה היא האפשרות על פיה קובע אדם כיצד לנהוג ברכושו לאחר מותו וירושה על פי דין מהווה את ברירת המחדל על-פיה החלוקה מבוצעת בהתאם לסט כללים שנקבע בחוק. צוואה הדדית היא צוואה (או שתי צוואות) אשר נערכות על בסיס הסתמכות (הסכמה) הדדית בין בני זוג. בצוואה הדדית הצדדים מצווים כיצד יחולק רכושם, בין השאר כתוצאה מהסתמכות או ההבנה כי בן זוגם לא ישנה את צוואתו. הצוואה ההדדית הנפוצה ביותר (שהיא גם הצוואה הנפוצה ביותר בכלל) היא כזו בה בני זוג מורישים את רכושם האחד לשני במלואו על מנת (ותוך הסתמכות על כך) שבן הזוג יעשה ברכוש כרצונו אך יוריש לילדיהם המשותפים את שנותר מהרכוש כשילך לבית עולמו.

הסיבות לעריכת צוואה הדדית

הכללים הקבועים בחוק למקרה בו אין צוואה (ירושה על פי דין), אינם גמישים ומניסיוני האישי בדרך כלל אינם משקפים את רצונות בני הזוג. בשל חוסר התאמה זה ומאחר וחוק מטבעו אינו מתייחס לצרכים, למורכבות ולייחודיות של כל משפחה, בישראל מקרים רבים של סכסוכים הסובבים סביב נושא הירושה. סכסוכים אלו מגיעים בחלק מהמקרים לכדי מריבות, בתי המשפט ולמרבה הצער אף "מפרקים" משפחות.

כך למשל, לקוחותיי בדרך כלל מעדיפים שהנכסים שברשותם יועברו לבן/בת זוגם לאחר מותם (לפעמים תוך דרישה לשמירה על הנכסים עד להורשתם לילדיהם) וזאת בניגוד למצב החוקי על פיו הנכסים מחולקים בין הצאצאים לבן/בת הזוג של המנוח/ה.

המקרה בו בני זוג מבקשים להימנע מהסדרי ברירת המחדל שנקבעו בחוק על ידי עריכת צוואות הוא מקרה נפוץ ביותר (וטוב שכך) ואולם במקרים רבים צוואה "רגילה" (בניגוד לצוואה הדדית) איננה מספיקה.

הבעיה העיקרית בצוואות "רגילות" נובעת מכלל חשוב בדיני הירושה – "החופש לצוות". על פי כלל זה, כל אדם זכות לעשות ברכושו לאחר מותו כפי שיראה לנכון. כך, החקיקה (לרבות בסעיפים 8 ו-27 לחוק הירושה) והפסיקה בישראל, מדגישים את הזכות של אדם לחזור ולקבוע את שיעשה ברכושו לאחר מותו, עד ליומו האחרון (בהנחה שהוא כשיר לכך מבחינה קוגניטיבית).

החיסרון שטבוע בכלל זה הוא שעל מנת להגן על חופש הציווי, אנו פוגעים ביכולת של אחרים להסתמך על תוכן הצוואה. כלומר, לא ניתן להסתמך על צוואה "רגילה" מאחר שתמיד (אלא במקרה של צוואה הדדית) ניתן לשנות אותה על פי רצונו של המצווה בכל צורה ובאופן חד צדדי. כך למשל, מצווה יכול לשנות צוואתו (בצוואה רגילה) תמיד ומבלי שקיימת חובה לעדכן אף אחד או להתחשב בהבטחות או הגבלות שניתנו בעבר בעניין זה (לרבות בצוואה קודמת).

כך למשל, אם אדם כתב בצוואה "רגילה" שיוריש את נכסיו לחברו ועל בסיס זה חברו שראה את הצוואה מעניק לו סכום כסף, חברו עושה (מבחינה משפטית) טעות. הסיבה לכך היא שאותו האדם יכול בכל עת (גם לאחר קבלת הכסף) לשנות את צוואתו ללא כל מגבלה (ומבלי לעדכן את אותו "החבר"). האפשרות לבצע שינוי מסוג זה קיימת אפילו במקרה בו כתוב באותה הצוואה במפורש כי הוא מתחייב שלא לבצע בה כל שינוי. הסיבה לכך היא שסעיף המגביל את יכולתו של אדם לשנות את צוואתו אינו תקף בהתאם לדיני הירושה.

חשיבות הצוואה ההדדית

בפועל בני זוג מסתמכים במקרים רבים זה על צוואתו של זו אף על פי שהדבר פוגע לכאורה בחופש לצוות. על כן, בתי המשפט נאלצו לייצר לאורך השנים כלי משפטי שנקרא "צוואה הדדית", כלי אשר מאפשר להתייחס לכך שבפועל מתקיימת במקרים רבים הסתמכות הדדית של בני זוג בעריכת צוואותיהם. על מנת להסדיר כלי זה בחוק, באוגוסט 2005 תוקן תיקון 12 לחוק הירושה וקבע את סעיף 8א לחוק. כלי משפטי זה מנסה לאזן בין החופש לצוות לבין הצורך לאפשר לבני זוג להסתמך אחד על צוואתו של השני/ה.

ניקח לדוגמא מקרה בו שני בני זוג מתגוררים בבית שבבעלותם ולהם 2 ילדים. במקרה זה, בהיעדר הייחודיות של צוואות הדדית, לא ניתן היה לקבוע כי א- נכסי בני הזוג המנוח יועברו לבעלות בן הזוג שנותר בחיים; וב- שאותו בן הזוג יוריש את הרכוש שירש וכן את הרכוש שבבעלותו (קודם לירושה) לילדיהם לאחר מותו. הסיבה לכך היא שבצואה "רגילה" סעיף שקובע כי בן הזוג היורש יעביר את כלל נכסיו לילדים במותו פוגע בחופש לצוות ועל כן אינו אפשרי.

למעשה לצוואה הדדית שני פנים — האחד — היא מאפשרת לקבוע סעיפים בצוואה שבעבר היו נפסלים מאחר והם מסתמכים על צוואה אחרת ועל כן מגבילים את חופש הציווי. והשני — היא מגנה על שני הצדדים מכך שיבוצע שינוי בצוואה עליה הסתמכו ללא ידיעתם או לאחר מותם.

ביטול צוואה הדדית

האפשרות לביטולה של צוואה הדדית היא (בשונה מצוואה "רגילה") מוגבלת. לאחר עריכתה של צוואה מסוג זה, ישנן 4 דרכים בלבד בה ניתן לבטלה (בהתאם לסעיף (ב) ו-(ג) לחוק הירשה) האפשרויות כוללות 3 מצבים המהווים ברירת מחדל (סעיפים א-ג שלהלן) ואפשרות נוספת (סעיף ד שלהלן):

1. כל עוד שני בני הזוג בחיים, כל צד יכול למסור לצד השני הודאה בכתב על ביטול הצוואה, במקרה זה שתי הצוואות בטלות;
2. לאחר מות המוריש הראשון — היה ועיזבון המוריש טרם חולק, על בן הזוג המעוניין בביטול הצוואה להסתלק מחלקו בעיזבון על מנת שיוכל לבטל את צוואתו;
3. לאחר מות המוריש הראשון — היה והעזבון חולק, על בן הזוג המעוניין בביטול הצוואה להחזיר לעיזבון את מה שירש או שווה כסף של מה שירש על מנת שיוכל לבטל את צוואתו;
4. בזמן שהסעיפים הקודמים (א-ג) הם ברירת המחדל שנקבעה בחוק, ניתן גם לקבוע הוראה מפורשת (שונה) הנוגעת לאופן הביטול בצוואה/צואות ההדדיות. יש לשים לב לכך שקביעה מסוג זה, אם היא כזו השוללת לחלוטין את האפשרות לביטול הצוואה על ידי המצווה שנותר בחיים היא הוראה שאינה תקפה.

סיכום

צוואה הדדית היא כלי משפטי חשוב ונפוץ אשר מאפשר להסדיר את חלוקת הרכוש של בני זוג תוך התחשבות בהעדפותיהם ובייחודיות שלהם. בראש ובראשונה הצוואה ההדדית מאפשרת לבני זוג להוריש לבן זוגם את כלל הרכוש המשותף (או חלק נבחר ממנו) לאחר מות הראשון. חשוב לא פחות, צוואה הדדית מאפשרת לעשות זאת, תוך שמירה על האינטרסים של היורשים הבאים בתור (בדרך כלל הילדים) תוך יכולת להסתמך על כך שבני זוגם יעשו את אותו הדבר.

מאמר זה נגע בנושא הצוואות ההדדיות באופן מאוד ראשוני, צוואות בכלל וצוואות הדדיות בפרט הן נושאים מורכבים אשר על מנת לעסוק בהן מבלי לבצע שגיאות חמורות יש להסתייע בעורך דין המתמחה בתחום. יובהר כי שגיאות מעין אלו יכולות (ומובילות בפועל) לנזקים חמורים הן בהיבט הרכושי והן בהיבט הבינאישי של בני המשפחה שנותרו. נזקים, מריבות ובעיות מסוג זה מוכרים כמעט לכל מי שגר בישראל ועל כן אין טעם לפרט את גודל הבעיה.

אור עדיני, עו"ד ומגשר בעל ניסיון עשיר בעריכת מסמכים משפטיים שונים, בין השאר בתחום הירושה והמעמד האישי. הליך עריכת צוואה הדדית נעשה תוך מתן קשב רב ותשומת לב לצרכיו הייחודיים של כל לקוח ומתבסס על שימוש בכלים משפטיים וגישוריים ליצירת תהליך נעים אשר מוביל לתוצאה מיטבית.

מאמר זה פורסם כידע כללי בלבד. המאמר לא מיועד לשמש כיעוץ משפטי אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. המידע הכלול במאמר לא מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו.

העת האחרונה הובילה אתכם לחשוב על עריכת צוואה? כידוע לכולם, לא חסרים עורכי דין בארץ לענייני צוואות, ייפוי כוח מתמשך והגיל השלישי. אבל בטרם תחתמו על הסכם שכר טרחה, עליכם לוודא שעורך הדין מולו אתם יושבים יודע להקשיב לכם ולהביא לידי ביטוי באופן מדויק את רצונותיכם

סביר להניח כי במהלך שנות חייכם תידרשו לליווי משפטי בתחום כלשהו. בין אם מדובר במכירת דירה, עריכת צוואה, ניהול תיק בבית משפט, או כל נושא אחר — כולנו צריכים לעתים ליווי של עורך דין. לא משנה לאיזו מטרה אתם שוכרים את שירותיו של עורך הדין, כדאי מאוד לוודא כי אתם עושים זאת בפני עורך דין שבקיא בתחום המדובר, אך מעבר לכך, רצוי לוודא כי מעבר לשליטה בתחום, עורך הדין גם יודע להקשיב לכם ולהבין בדיוק מה אתם רוצים להשיג בסיום ההליך.

כל אינטראקציה בין אנשים מחייבת שימוש בכלים בינאישיים, גם מפגש בין חברים, גם מפגש מקרי ברחוב. אינטראקציה מקצועית אינה חריגה או שונה בהקשר זה. כל איש מקצוע, ובוודאי שעורך דין, נדרש להשתמש בשתי מערכות שונות של "כלים". האחד הוא סט הכלים המקצועי — הידיעות המשפטיות, השליטה בחוק ובפסיקה והבנת המטריה המשפטית, והשני הוא סט הכלים הבינאישי, אשר אותו לא לומדים בפקולטה למשפטים. הדברים נכונים לכל עורך דין באשר הוא, אך נכון כפליים במקרה בו עורך הדין עורך ייפוי כוח מתמשך, צוואה או הקמת נאמנות.

דוגמא טובה לכך ניתן לקחת בהשאלה מעולם האדריכלות. כאשר אדריכל מעוניין לבנות וילה ללקוח, עליו להתמצא בסט הכלים התכנוני, עיצובי וטכני העומד בבסיס הפרופסיה. ואולם, על מנת לבנות ללקוח את בית חלומותיו — עליו להבין את המטרות, הרצונות והצרכים של הלקוח הספציפי מולו הוא עובד, ולהתאים את הבית באופן המדויק ביותר למידותיו.

באופן דומה, גם עורך דין מקצועי חייב להכיר את הדינים והכללים הרלוונטיים לסוגיה, אך לא פחות חשוב מכך, עליו להעמיד לנגד עיניו את התוצאה הרצויה ללקוח, אחרת יהיה לו קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, לסייע לו להגשים את אותה תוצאה. ידע משפטי נרחב ביותר לא יעזור במקרה זה אם עורך הדין לא ידע להבין את רצונותיו של הלקוח.

בקשת צוואה

אך כיצד עורך הדין יבין בצורה הטובה ביותר את מטרותיו ורצונותיו של הלקוח? התשובה לכך על פניו היא פשוטה — על עורך הדין להקשיב ללקוח קשב רב. אולם, בימים אלה בהם אנו מוצפים במידע, ממהרים ומתקשים להתרכז בדבר אחד — איבדנו במידת מה את היכולת להקשיב לאדם אחר בצורה יעילה ומשמעותית.

יפים לעניין זה דבריו של הסופר האגדי ארנסט המינגוואי:

"When people talk listen completely. Don't be thinking what you're going to say. Most people never listen. Nor do they observe".

כלי משמעותי לצורך הקשבה אמיתית ללקוח נקרא "הקשבה אקטיבית" (הקשבה פעילה) או "הקשבה אמפטית". בכלי זה התמחיתי במהלך הכשרתי ועיסוקי כמגשר, והוא כלי משמעותי לא רק לעורכי דין, אלא גם לאלו העוסקים בתחומי הטיפול, הייעוץ, הגישור ותחומים רבים אחרים העוסקים במערכות יחסים בין בני אנוש.

ההתאחדות הבינלאומית להקשבה (ILA) מגדירה את המושג הקשבה אקטיבית כתהליך של קבלה, בניית משמעות ומתן מענה למסרים מילוליים או שאינם מילוליים. למעשה, מדובר על מספר פעולות המאפשרות להקשיב ולהבין אדם אחר בצורה שמיטיבה עם הדובר, ואשר משפרת את השיח עצמו ואת הקשר בין הצדדים. מניסיוני האישי והמקצועי מצאתי שהשימוש בהקשבה אקטיבית מסייע לי בכל אינטראקציה עם אדם אחר – לא רק כמגשר אלא כאדם, כבן זוג וכעורך דין.

בתהליך זה יש ליישם שלושה עקרונות, אשר לכאורה מובנים מאליו, אך מתברר כי פעמים רבות הם אינם כאלו:

1. העיקרון הראשון: להאזין לדובר בעניין רב ולהביע זאת באופן אקטיבי.
2. העיקרון השני: להימנע מהבעת ביקורת מסוג כלשהו על דבריו של הדובר, ולקבל אותם כלשונם לצורך השיחה, במקרים רבות תוך חזרה על תוכן הדברים באותן המילים או במילים אחרות.
3. העיקרון השלישי: לשאול שאלות פתוחות ורחבות, אשר תפקידן לסייע לצדדים להבין את הדברים לעומקם.

עבור עורכי דין המתמחים בגיל השלישי, דיני משפחה, ירושה ועזבונות, השימוש בכלי זה חשוב במיוחד. מטבע הדברים ייפוי כוח מתמשך, נאמנות שלאחר המוות, צוואות ומסמכים דומים, מטרתם היא לתת תוקף וקול לאדם, לאחר שאיבד את יכולתו להביע את רצונו. כלומר — תפקידו של עורך הדין במקרים אלו הוא לשקף בדייקנות את רצונו של הלקוח, ולדאוג שרצונו יצא לפועל לאחר מותו.

עשרות מחקרים מלמדים כי להקשבה אקטיבית יתרונות רבים מאוד, ביניהם ניתן למנות — שיפור ובניה של מערכות יחסים, חיזוק האמון בין הצדדים, תחושת אמפטיה מוגברת, שיפור הביטחון והעצמה של הדובר, שיפור ביכולות מכירה, יחסי עבודה טובים יותר ועוד יתרונות רבים ומגוונים.

בזמן שלכל עורך דין כדאי ומומלץ להתמקצע בהקשבה אקטיבית, למי שעורך מסמכים כאלו, מקצועיות זו היא בגדר חובה. על עורך דין שכזה לבנות קשר אמיץ וחזק עם לקוחותיו הן מתוקף עבודתו כגורם העיקרי שנועד להגן עליהם במקרה של מוות או חוסר כשירות קוגנטיבי, והן מתוקף אופיים של המסמכים עצמם, שמטבעם הם מאוד אישיים, רגישים ומחייבים אמון הדדי.

מהפקדת צוואה ועד בקשה מקוונת לצו קיום צוואה

הקשבה אקטיבית מאפשרת לעורכי דין שעוסקים בכך להיות בחזית השינויים המקצועיים, לשמוע את צרכי לקוחותינו וחברינו למקצוע ולבצע התאמות. לאחרונה, התחומים בהם עוסק מאמר זה עוברים שינויים קיצוניים. בעבר, צוואה "רגילה" הייתה הנושא המוכר ביותר בהקשר של הגיל השלישי ודיני ירושה, אך היום קרנם של ייפוי כוח מתמשך וצוואות הדדיות שולטים בכיפה. יתרה מזו, בתקופת הקורונה שינויים גדולים מתרחשים גם בעולמות המשפטיים — בקשה מקוונת לצו קיום צוואה מחליפה את הפקדת הצוואה הישנה שבוצעה באופן פיסי וצוואה בכתב יד משמשת עורכי דין רבים ככלי לעריכת צוואות מבלי צורך לפגוש לקוחות ולהחתים עדים. כך, ההקשבה ותשומת הלב מאפשרות לנו לעזור ללקוחות לא רק בפן האישי אלא (ואולי בעיקר) בהיבט המקצועי.

אור עדיני, עו"ד ומגשר בעל ניסיון עשיר בעריכת מסמכים משפטיים שונים, בין השאר בתחום הירושה והמעמד האישי. הליך עריכת ייפוי כוח מתמשך, צוואה או נאמנות נעשה תוך מתן קשב רב ותשומת לב לצרכיו הייחודיים של כל לקוח ומתבסס על שימוש בכלים משפטיים וגישוריים ליצירת תהליך נעים אשר מוביל לתוצאה מיטבית.

מאמר זה פורסם כידע כללי בלבד. המאמר לא מיועד לשמש כיעוץ משפטי אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. המידע הכלול במאמר לא מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו.

נגיף (וירוס) הקורונה החדש או בשמו הרשמי COVID-19, הוא וירוס ממשפחת נגיפי הקורונה הכוללת מעל 1,000 זנים שונים. במרבית המקרים וירוסים ממשפחה זו פוגעים בבעלי חיים, אולם, ישנם מספר מקרים בהם הווריאציות השונות פוגעות דווקא בבני אדם. המוכר שבהם (קודם להתפרצות המגפה הנוכחית בשלהי שנת 2019), היה הנגיף אשר הביא למחלת ה-SARS.

על מנת להרחיב את הידע לגבי המחלה באופן כללי ניתן לראות דף מידע ייעודי לעניין זה באתר משרד הבריאות, בקישור:

https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Pages/default.aspx

על מנת למזער את כמות הנדבקים במחלה ולמגר את התפשטותה בישראל, משרדי הממשלה (ובעיקר משרד הבריאות ומשרד החוץ) מבצעים מהלכים רבים. מהלכים אלו כוללים פרסומים והנחיות מסוגים שונים. כחלק מההנחיות הללו, פורסם לאחרונה צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, הקובע בין השאר כי אזרחים החוזרים ממדינות מסוימות צריכים להיכנס לבידוד בביתם למשך 14 ימים; פורסמו אזהרות מסע למספר מדינות (לרבות לאיטליה ולסין); יתרה מכך, פורסם והוזכר במקורות שונים כי משרד הבריאות ממליץ שלא לטוס לחו"ל באופן כללי (תוך דגש על מספר ערים ומדינות בעולם).

כתוצאה מהכתוב מעלה ומסיבות נוספות (לרבות החשש לשהות תקופה ארוכה בבידוד והפחד להדביק אנשים אחרים), ענף התיירות העולמי חווה משבר אשר כבר בתחילתו מסתמן כאחד הקשים בהיסטוריה. בתקופה האחרונה, לצד ירידה ניכרת ברכישת כרטיסי טיסה והזמנת מלונות בחו"ל על ידי ישראלים, ישנם גם ישראלים רבים שרכשו כרטיסי טיסה והזמינו מלונות ואשר עתה חוששים לצאת מן הארץ ומנסים לבטל את הזמנותיהם.

אדם אשר שילם על חופשה ורוצה לקבל חזרה את כספו יכול לעשות כן במספר מקרים. העיקריים שבמקרים אלו הם: (1) ביטול עסקה לפי חוק הגנת הצרכן; (2) החזר מחברות הביטוח למי שרכש ביטוח עבור הנסיעה; (3) ביטול על פי החלטת ספק השירות; (4) ביטול לפי הסכם הרכישה שבין הצדדים; (5) ביטול על ידי בית המשפט.

ביטול לפי חוק הגנת הצרכן

חוק הגנת הצרכן מאפשר ביטול וקבלת החזר כספי בסוגים רבים של עסקאות, העיקרי לענייננו היא האפשרות לבטל "עסקת מכר מרחוק", ולקבל החזר בתנאים מסוימים.

עסקת מכר מרחוק מתרחשת כאשר אדם מזמין מוצרי תיירות (בדרך כלל מלון, טיסה או גם וגם) באינטרנט או בטלפון. מאחר ונכון לשנת 2020 מרבית החופשות נרכשות באחת מהדרכים הללו, ישנה אפשרות לביטול חופשות ולקבלת הכספיים ששולמו בחזרה. אולם, על מנת לעשות כן יש לעמוד בתנאים הבאים:

• ניתן לבטל עסקה לא יאוחר מ- 14 ימים (לא כולל יום ההזמנה) מהיום בו בוצעה העסקה או מהיום שבו נתקבל חוזה/טופס גילוי נאות (לפי המאוחר) ובתנאי שנותרו למעלה מ-7 ימים עד למועד מתן השירות.
• אזרחים ותיקים, עולים חדשים ואנשים בעלי מוגבלויות, זכאים לבטל עסקת מכר למשך תקופה מורחבת. במקרה בו לפני לביצוע העסקה נוהלה שיחה רציפה (בד"כ בטלפון או בצ'ט) בין הרוכש למוכר השירות, החוק מאפשר ביטול של העסקה עד ל- 4 חודשים (בניגוד ל- 14 ימים) לאחר יום ההזמנה (או היום בו נתקבל חוזה/גילוי נאות לגבי העסקה).

בביטול לפי חוק הגנת הצרכן, דמי הביטול יהיו 5% משווי העסקה או 100 ₪ – לפי הנמוך מביניהם. יש לשים לב כי במקרה שנרכשו מספר כרטיסי טיסה, כל כרטיס טיסה יחושב כעסקה עצמאית לעניין זה.

להרחבה לגבי ביטול עסקה לפי חוק הגנת הצרכן, ראו את ההודעה שפרסמה בנושא זה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן באתר הרשות. בפרסום זה, מידע רשמי ומסודר לגבי אפשרויות הביטול שהוזכרו לעיל וכן מענה לשאלות נפוצות בהקשר של ביטולי טיסות, מלונות וחופשות.

החזר מחברות הביטוח

במקרים רבים, יחד עם רכישת כרטיסי הטיסה והזמנת חדרי מלון, בוחרים הצרכנים לרכוש ביטוח המכונה ביטוח "ביטול טיסה" או "ביטול חופשה" אשר לרוב, על פי בחירת הצרכן, כולל כיסוי לעלות החופשה (טיסות ומלון) וכיסוי נוסף עבור שירותי תיירות אחרים. במקרה שנרכש ביטוח מסוג "ביטול טיסה" וברצונו של הרוכש לבטל את החופשה שרכש, מומלץ לפנות בדרישה לחברת הביטוח והכל בהתאם לתנאי הפוליסה שנרכשה. מאחר וישנו דמיון רב בין הפוליסות השונות המוצעות בשוק, ראינו לנכון להדגיש מספר נקודות אשר עשויות להיות רלוונטיות לרוב הפוליסות:

1. במקרים רבים, על פי תנאי הפוליסה, נדרש המבוטח לבטל את טיסתו, הזמנת המלון ושירותי תיירות אחרים, טרם פנייתו לחברת הביטוח.
2. לרוב, הביטוח מכסה רק את ההוצאות שהמבוטח לא הצליח לקבל עבורן החזר לאחר הביטול, ובנוסף ההחזר ניתן רק עבור הטיסות או חבילות הנופש אשר בוטחו ובכפוף לסכום המקסימאלי שהוגדר ע"י המבוטח.
3. במרבית הפוליסות, במקרה שחברת התעופה היא שהודיעה על ביטולה של טיסה, קודם לשליחת הודעה על ביטול החופשה לחברת הביטוח (על ידי המבוטח), קיים סעיף המחריג את חבות המבטחת וקובע כי במקרים אלו האחריות לפיצוי מוטלת על חברת התעופה בלבד.

ביטול טיסה על ידי ספק השירות

מאחר וחברות התעופה השונות בוחרות להתמודד עם המשבר בדרכים שונות, מומלץ למי שרכש כרטיס טיסה לבדוק באתר החברה מידע נוסף בדבר מדיניות החברה בנושא זה. לדוגמא, במקרה של ביטול הטיסה על ידי חברת התעופה, הכספים ששולמו יוחזרו ללקוח בשל ביטול החוזה (הן בשל עקרונות של דיני החוזים והן בהתאם לחוק שירותי תעופה). כמו כן, ישנן חברות תעופה אשר מאפשרות ביטול טיסות ליעדים איטליה וסין (בלבד) בהחזר מלא, ישנן חברות תעופה אשר מאפשרות לשנות או לדחות מועדים של כרטיסי טיסה קיימים בחינם או בתשלום סמלי בלבד וישנן חברות אשר אינן משנות דבר בהשוואה לפעולתן בימים "רגילים". על כן במקרה בו חברת התעופה מטיבה עם הצרכן, מאוד כדאי לשים לכך לב ולשקול לפעול בהתאם.

ככל שהנושא איננו מוסדר באופן אחר המיטיב עם הצרכן (באמצעות מדיניות החזרים המפורסמת באתר החברה), יש לבחון את תחולתו של חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 על המקרה. החוק מסדיר את המקרים בהם רוכש כרטיס טיסה זכאי להשבה ולפיצוי.

ביטול לפי הסכם הרכישה שבין הצדדים

כל רכישה של שירות, כמו טיסה, מלון, השכרת רכב ואחרים מהווה חוזה (הסכם) בין הצרכן לחברה. בחלק מהמקרים, מעורב גם סוכן נסיעות המשמש כמעין מתווך, גם ההתקשרות עמו מהווה חוזה. במרבית המקרים, מוזכרים תנאים אשר יאפשרו לבטל את החוזה במקרים כאלו ואחרים. הדבר נכון במיוחד לחוזים בעולם התיירות, ענף בו חוזים מבוטלים באופן יחסית תדיר. על כן, למרבית החברות אשר מספקות שירותים ובמרבית החוזים מול החברות האלו, ישנם סעיפים המתייחסים לנושא של ביטול. המוכר שבהם הוא הסעיף הקובע שכרטיס טיסה או תשלום בעבור מלון ניתן להחזר (או לביטול)- Refundable או שאינו ניתן להחזר (או לביטול)- Nonrefundable.

במקרים בהם ישנה אפשרות חוזית סבירה לבצע ביטול לפי החוזה (בעיקר כאשר ההפסד הכספי איננו משמעותי מאוד) ושהאפשרויות האחרות יקרות יותר או בעייתיות מסיבות אחרות, ניתן לנצל את הסעיפים החוזיים שנקבעו בין הצדדים, על מנת להחזיר לפחות חלק ממה ששולם עבור הנסיעה.

כדאי לשים לב כי ככל שמדובר ברכישת כרטיסי טיסה וחבילות נופש בימים אלה, לצורך חופשה עתידית, חברות תיירות (ובעיקר חברות תעופה) רבות, מודעות למשבר ולחששות בקרב הצרכנים והשכילו להציע ללקוחותיהם הצעות חוזיות טובות יותר בכל הקשור בביטול. כך למשל ישנן חברות תעופה אשר מציעות אפשרות לביטול או שינוי טיסות בחינם או בסכום מופחת, לחלק מהיעדים או לכולם, לפי תאריכים מוגדרים, מדינות מוגדרות ועוד.

ביטול על ידי בית המשפט

ככל שלא צלחה דרכו של הרוכש לבטל את החופשה המתוכננת, ניתן ואף רצוי להגיש תביעה מתאימה בפני בית המשפט.

מאחר ובדרך כלל העלויות של חופשה הן נמוכות באופן יחסי, מומלץ להגיש תביעות אלו לבית המשפט לתביעות קטנות. לבתי משפט אלו סמכות ככל שהנזק לא עולה על 34,000 ₪ (הסכום המירבי שניתן לתבוע בשנת 2020 בתביעות קטנות).

לפני שנעסוק באפשרויות ביטול ההסכם באמצעות בית המשפט, חשוב להדגיש כי על פניו קיים הבדל בין מדינות אשר מדינת ישראל התייחסה אליהן באופן ספציפי כמסוכנות יותר (כגון מדינות שפורסמה בקשר אליהן אזהרת מסע או מדינות שהחוזרים מהן מחויבים בבידוד) לכאלו שלא. חופשה ואף טיסה למדינה אשר פורסמה לגביה אזהרת מסע או שיש לגביה חובת בידוד (לשבים ממנה) היא למעשה פעילות כמעט בלתי אפשרית. בלתי אפשרית, הן במישור המעשי בשל ביטולי טיסות לאותו היעד והן ברמה המהותית בשל הרצון לקיים את ההנחיות של הרשויות השונות בדבר התמודדות עם נגיף הקורונה, והיעדר האפשרות המעשית לממש חופשה או פעילות עסקית במדינות אלו.

במקרים בהם מדובר על ביטולי טיסה ליעדים אשר פורסמה אזהרת מסע רשמית בקשר אליהם, ניתן לראות כי נכון לתחילת מרץ 2020, מרבית חברות התעופה פועלות ומאפשרות את ביטולן של הטיסות והשבת הכספים לרוכשים. ביטול מתאפשר בחלק מהמקרים גם כאשר החוזה קובע אחרת וגם במקרים החורגים מהתנאים הקבועים בחוקים המוזכרים במאמר זה (ויש להניח כי הדבר נעשה לא רק בכדי לשרת את תדמית החברה אלא גם עקב בחינת הסיכונים המשפטיים).

ישנן שלוש עילות עיקריות אשר על בסיסן יוגשו תביעות לביטול חוזה בנסיבות אלו:

1. סיכול חוזה: סיכול חוזה, כהגדרתו בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הוא מצב בו הפרת החוזה נובעת מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען. כאמור, קשה לצפות בעת הזו כיצד יתייחסו בתי המשפט למקרים בהם חברת התעופה וחברות אחרות בתחום התיירות לא יאפשרו השבת הכספים בגין ביטולים, כל מקרה הוא לגופו ונבחן על בסיס הנסיבות הפרטניות שלו. כעקרון אנו מניחים שבמקרים של ביטול עקב פרסומן של אזהרות מסע רשמיות (או חובת בידוד בשיבה לארץ) קיים סיכוי רב שתתקבל הטענה שיש לבצע השבה בשל סיכול חוזה. המועצה הישראלית לצרכנות גם היא רואה את המצב המשפטי כמתואר לעיל ואף פרסמה זאת במספר מקרים שונים. חשוב לציין שככל שתתקבל הטענה כי מדובר במקרה של סיכול חוזה, תקום לרוכש הזכות להשבת הכספים, אך אופן מימושה של זכות זו (או למעשה קביעת אופן ההשבה — השבה חלקית/מלאה) נתון להחלטתו של בית המשפט אשר רשאי להכריע בשאלה על פי נסיבות העניין. אנו מאמינים כי ככשל שהאינדיקציה לסיכון או לפגיעה אפשרית בנוסע גדולה יותר, כך הסיכוי שבית המשפט יכריע כי התקיים סיכול חוזה גדולה יותר. כך למשל, במקרים בהם לא פורסמה אזהרת מסע למדינה מסוימת, אך ישנן אינדיקציות אחרות לסיכון הנובע מטיסה לאותה מדינה, קיים סיכוי (גם אם נמוך יותר) שתתקבל הטענה של סיכול חוזה. דוגמא לכך תהיה פרסומים לגבי התפרצות המחלה במדינה מסוימת או באזור ספציפי באותה מדינה, ללא התייחסות רשמית של מדינת ישראל לנושא. קבלתה של טענת הסיכול, תאפשר לבית המשפט לקבוע ביטול חוזה והשבת כספים לצרכן.
2. עקרונות כלליים: עקרונות משפטיים כגון תום לב, רשלנות ואיתור מונע הנזק הטוב ביותר (מונח מדיני הנזיקין) יכולים לסייע לשופט להכריע לטובת הרוכש, גם במצבים אשר לגביהם לא נתקבלה טענת סיכול. על פי עקרונות אלו שופט יכול להכריע שתובע אשר ביקש לנפוש בחו"ל, רשאי לבטל את שירותי התיירות שרכש ולהשיב לו את כספו. האמור לעיל נכון בעיקר במקרים בהם ישנה אינדיקציה חזקה להתנהלות לא ראויה מצד ספק השירותים, כשישנה אינדיקציה חזקה לכך שספק השירות יכול היה להקטין את הנזק ובחר שלא לעשות זאת ובעיקר במקרים בהם תנאים אלו מתקיימים במקביל.
3. חוק עשיית עושר ולא במשפט: ישנם מקרים בהם גם חוק זה יוכל לסייע לרוכש המעוניין להשיב חזרה כספים שהשקיע בחופשה אשר לא התקיימה. חוק זה יהיה רלוונטי בעיקר במקרים בהם הוא נפגע אבל גורם אחר הרוויח שלא בצדק ובעיקר במקרים בהם אותו הגורם היה יכול למנוע את ההפסד ללא להפסיד דבר בעצמו. דוגמא לכך יכולה להתקיים כשאדם הזמין שירותים שונים מסוכן נסיעות אשר סירב להשיב לו את כספו, לא סייע לבטל או להקטין את הנזק שנוצר ללקוחו ובעיקר במצב בו לאותו הסוכן לא הייתה כל סיבה סבירה לא לעשות כן.

תוכנו של מאמר זה אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי על ידי עורך דין ונועד לשמש כמידע כללי בלבד, כל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים שבמאמר זה יעשה על אחריות המשתמש בלבד.

עו"ד ומגשר אור עדיני, שותף מייסד – מתמחה בדיני משפחה ומשפט מסחרי, ובתוך כך בעריכת הסכמים, ניהול הליכים משפטיים בכל הערכאות וכן בגישור וישוב סכסוכים.

עו"ד עופר פרסטר, שותף מייסד – מתמחה במשפט מסחרי, דיני צרכנות ודיני עבודה. בתוך כך עוסק בעריכת הסכמים, כמו גם בייצוג וליווי משפטי של יחידים ושל תאגידים בכל הערכאות המשפטיות, בבוררויות ובהליכי גישור.

מאמר זה פורסם כידע כללי בלבד. המאמר לא מיועד לשמש כיעוץ משפטי אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. המידע הכלול במאמר לא מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו.

רבים מאיתנו מפחדים ממצב של אי כשירות מנטלית לא פחות משאנו חוששים ממות או מנכות פיסית קשה. במצב בו אדם אינו יכול לדאוג לעצמו בשל כשלים קוגניטיביים, מתגלעים קשיים רבים מאוד, הן עבורו והן עבור הקרובים לו. סיבה עיקרית לפחד ולקושי היא שבמצבים אלו ישנן החלטות שחייבים לקבל, בזמן שלאדם עצמו אין יכולת לעשות כן. כך, לקרובי המשפחה לא נותרת ברירה אלא לנסות לקבל עבורו החלטות חכמות ולהתחקות אחר רצונו, מבלי ידע או ניסיון כיצד לעשות כן. בנוסף, גם כשקרובי משפחה מחליטים (ומגיעים להסכמה) כיצד לפעול, אין להם סמכות חוקית לבצע חלק מהפעולות המהותיות ביותר. כך למשל, לא ניתן לבצע פעולות שונות בבנק, בבית מרקחת או בבית החולים בשמו/עבורו אלא אם יש מקור חוקי המאפשר לעשות זאת. התסבוכת הזו מהווה מעין בעיה לאומית, באשר כ -10,000 אזרחים מגיעים למצב של חוסר כשירות מדי שנה.

בעבר הלא רחוק, בני המשפחה היו נדרשים לפנות בבקשה לפתיחת הליך בבית המשפט, אשר נועד לקבוע את מינויים כ"אפוטרופוס". המינוי נועד לאפשר לקבל החלטות ולבצע פעולות עבור האדם אשר את רצונו כבר לא ניתן לקבל (אשר היה מכונה "חסוי"). להליך האפוטרופסות אשר עודנו שריר וקיים, חסרונות רבים, הן בהיבטים של עלות, בירוקרטיה מורכבת וזמן אך בעיקר בהיבט של חוסר הידיעה כיצד לפעול ואיזה החלטות לקבל.

על אף האמור, אין סיבה לחשוש. החל משנת 2017 (כפי שנקבע בתיקון 18 חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962) יש פתרון טוב יותר, זול יותר, ובעיקר כזה המאפשר לאדם לסייע לקרוביו לדאוג לו אם לא יוכל לעשות זאת בעצמו.

במסגרת רפורמה רחבה שבוצעה בשנים 2016-2017, הושק "מוצר" משפטי חדש (על בסיס מגמות דומות בעולם) ששמו ייפוי כוח מתמשך. בבסיסו של ייפוי הכוח המתמשך שני עיקרים:

1. עריכת ייפוי כוח מתמשך מאפשרת לאדם (צלול וכשיר מנטלית) להסמיך אדם אחד או יותר (לייפות את כוחו/ם) לבצע פעולות עבורו מבחינה חוקית, כשלא יהיה כשיר לעשות כן בעצמו.

כך, מייתרים (בחלק גדול מהמקרים) את הצורך במינוי אפוטרופוס ומאפשרים ביצוע פעולות על ידי מיופי כוח באופן יעיל ונוח.

2. עריכת ייפוי כוח מתמשך מאפשרת לאדם להביע את רצונותיו לגבי הטיפול העתידי האופטימלי מבחינתו, בעודו כשיר וצלול. לאפשרות זו חשיבות רבה מאוד, ההנחיות המקדימות שנכתבות על ידי אדם בעודו צלול, מקלות על קבלת החלטות, מונעות סכסוכים ומסייעות לבני המשפחה להתנהל ביניהם ללא מחלוקות. חשוב לא פחות, הנחיות מקדימות מאפשרות לאדם להביע את רצונו לגבי חיו ורכושו באופן שישמור על רצונותיו ועל כבודו בטרם לא יוכל לעשות כן. באופן זה, בדומה לעריכת צוואה, ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם להביע את רצונותיו לעתיד בנושאים החשובים ביותר עבורו בעודו כשיר לעשות כן. יודגש ויובהר כי מבחינות מסויימות, ההנחיות בייפוי כוח מתמשך חשובות בהרבה מאלו שנקבעות בצוואה מאחר והאדם עודנו בחיים במועד השימוש בהנחיות. כלומר, לא מדובר על רצונותיו בנוגע לחלוקת רכושו לאחרים לאחר מותו אלא על רצונותיו לגבי הטיפול בגופו וברכושו שלו בעודו בחיים.

יוזכר בעניין זה כי המושג "חסוי" (אשר תיאר אדם שאינו יכול לדאוג לענייניו) הוחלף במסגרת תיקונים לחוק בביטויים כגון "אדם שלא מסוגל להבין בדבר"/"אדם שמונה לו אפוטרופוס"/"אדם שנכנס לתוקף ייפוי כוח מתמשך בעניינו" וביטויים דומים. שינוי זה אינו שינוי סמנטי, הוא מבטא את שינוי פרספקטיבה מהתייחסות ישנה ל"חסוי" כגורם שצריך לקבל החלטות לטובתו, להתייחסות חדשה לאדם שאינו מבין בדבר כאדם שצריך להתייחס לרצונותיו ולייחודיות שלו כאינדיבידואל גם לאחר שמצבו הקוגניטיבי התדרדר.

כך למשל, בייפוי כוח אדם יכול לקבוע שבמקרה שיחדל להבין בדבר, דתו או מנהגיו יילקחו בחשבון במהלך הטיפול בו, לבקש או לציין כי חשוב לו להיפגש עם בני משפחתו גם אם לא נראה כי הוא מבין מי הם, לבקש כי יטופל בביתו/במחלקה סיעודית, לכתוב מי יטפל ברכושו ועוד ועוד.

ייפוי הכוח עצמו הוא מסמך קצר יחסית אשר נערך על ידי עורך דין שהוסמך לעשות כן ואשר יופקד ברשות האפוטרופוס הכללי. מסמך זה, לאחר עריכתו בצורה רצינית ונבונה, בכפוף לכללים ובעיקר בהתאם להנחיות ולרצונות של הלקוח (הממנה), מאפשר להקל בצורה משמעותית על הטיפול בכם או ביקיריכם בתקופה קשה מאוד ולעשות כן באופן טוב יותר- כפי שהממנה היה רוצה.

אזכיר בקצרה כי עריכת ייפוי כוח היא תהליך קצר, יעיל, זול ואפילו די נחמד, אשר בסופו יחוסל הצורך לחשוש מהבעיות שהוזכרו לעיל ונותר אך לקוות שלא יהיה צורך להשתמש בו כלל.

ייפוי כוח מתמשך הוא "מוצר" שנקבעו לגביו הגבלות מיוחדות, לגבי אופן עריכתו, לגבי הסמכויות שניתן להקנות על ידו ועוד. ובכל זאת, מדובר על מסמך שמסוגל להיות מורכב או פשוט מאוד וכזה המסוגל להיות איכותי או כזה שהשימוש בו יביא ליותר נזק מתועלת. בהתאם, מומלץ לערוך ייפוי כוח מתמשך אצל עורך דין אשר לאחר שהשלים את ההכשרה הרשמית בנושא, גם עסק בו בשקידה ואשר בהתאם, מכיר את רזיו ומעוניין להשקיע זמן מחשבה, רגישות וידע, לעריכת המסמך שלכם.

בהתאם לאמור ובעיקר בתקופת הקורונה בה אין לדעת מה יוליד יום, אני מאמין כי חשוב מאוד לערוך ייפוי כוח מתמשך בתקווה שלא יהיה בו צורך מאחר והאפשרויות האחרות, גרועות בהרבה.

אור עדיני, עו"ד ומגשר בעל ניסיון עשיר בעריכת מסמכים משפטיים שונים, בין השאר בתחום הירושה והמעמד האישי. הליך עריכת ייפוי כוח מתמשך נעשה תוך מתן קשב רב ותשומת לב לצרכיו הייחודיים של כל לקוח ומתבסס שימוש בכלים משפטיים וגישוריים ליצירת תהליך נעים אשר מוביל לתוצאה מיטבית.

מאמר זה פורסם כידע כללי בלבד. המאמר לא מיועד לשמש כיעוץ משפטי אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. המידע הכלול במאמר לא מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו.